|
הדימוי העצמי של ילדינו / ענת גבע
הדימוי העצמי שלנו, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לאו , משפיע על כל מהלך חיינו: הוא משפיע על בחירותינו בחיים, על התנהגותנו, על הקשרים שלנו, על התייחסות הסביבה אלינו ואף על הצלחותינו או אי-הצלחותינו בתחומים השונים.
המתנה הנפלאה ביותר שאנו, כהורים , יכולים להעניק לילדינו – הוא: דימוי עצמי טוב ובריא. לנו, כהורים יש תפקיד משמעותי ביותר בעיצוב הדימוי העצמי של ילדינו.
בואו נגדיר תחילה את המושג דימוי עצמי?
"דימוי עצמי :
1. מה אני חושב על עצמי.
2. מה אני חושב שאחרים חושבים עלי. ( לא תמיד יש התאמה בין מה שאני חושב ובין מה
שבאמת חושבים עלי, אך מה שמעצב את הדימוי העצמי שלי הוא – מה שאני חושב
שאחרים חושבים עלי.)
3. כיצד אני מעריך את היכולות שלי (נכון לעכשיו.- זהו פרמטר שמשתנה עם הזמן)."
כיצד מתפתח הדימוי העצמי אצל ילדים?
כאשר נולד תינוק, הוא "טבולה ראסה" (לוח חלק) , הוא אינו יודע מה הוא , מי הוא,
מה הוא שווה ומה הוא מסוגל: (כמאמר הגשש החיוור: "מי אני, מה אני, מי, מה, מי...").
אין לו עדיין דימוי עצמי כלל.
לאט, לאט, תוך בחינת הפידבקים של הוריו ושל הסביבה הקרובה, לומד הילד להכיר בערכו, ביכולותיו , בתכונותיו , בחזקותיו ובחולשותיו.
הילד לומד מהר מאוד להבחין בין תגובות חיוביות ותגובות שליליות, ולומד אף להבחין בחוסר תגובה והתייחסות, וכך מתעצב הדימוי העצמי.
בואו נבדוק כיצד סגנונות הורות שונים משפיעים על הדימוי העצמי של הילד:
ציפיות גבוהות-
הורים אשר מציבים רף ציפיות גבוה מאוד, הורים שמודדים ומעריכים את הילד רק
על-סמך הצלחותיו או כישלונותיו, או הורים שמשדרים לילד (באופן גלוי או סמוי) שאהבתם ותחושת השייכות של הילד קשורים ותלויים במידת הצלחתו, עלולים להלחיץ, לתסכל או לגרום לילד לא לנסות ("כי במילא לא אצליח..."). אלה הם אותם ילדים שנעשים "חולים" בכל פעם שיש מבחן חשוב. ילדים אלה עלולים לפתח
דימוי עצמי נמוך מאוד.
ציפיות נמוכות-
הורים שלא מצפים להרבה מילדיהם, אינם מעודדים אותם להגיע להישגים או להשתפר, או לא מייחסים חשיבות כלל להצלחות או לכישלונותיו של הילד, עלולים לתסכל אותו ולגרום לו לחוש חסר ערך, חסר חשיבות ומיואש, וגם כאן אנו עלולים לפגוש ילד בעל דימוי עצמי נמוך, שלא מאמין ביכולותיו.
הורי הנסיכים-
אותם הורים שמגדלים את ילדיהם כנסיכים ונסיכות, מעניקים להם הכול ונוטעים בהם את התחושה שהם החכמים ביותר, היפים ביותר, והמוצלחים ביותר שאי פעם נבראו, מתחילים את חייהם עם דימוי עצמי גבוה, ואולי אפילו מוגזם, אולם כאשר ילדים אלה נתקלים במציאות (גן, ביה"ס, צבא , זוגיות, עבודה), ונאלצים לחוות (כמו כולם) כישלונות, תסכולים ומשברים, הם חווים קושי גדול מאוד, והדימוי העצמי שלהם עלול להתדרדר ולהיחלש .
אז איך בכל זאת מגדלים ילד עם דימוי עצמי בריא?
1. מציבים ציפיות ומטרות, אבל ריאליות- אותן יש סיכוי סביר שהילד יצליח להגשים:
לדוגמא: ילד שקיבל במבחן 60- יש לצפות שישפר את ציוניו במחצית הבאה ל-80.
(מוגזם לצפות שיקבל 100.)
2. אין לקשור אהבה או תשומת לב עם הצלחות והישגים- הילד חייב להרגיש שהוריו
אוהבים אותו בכל מקרה- נקודה זו חשובה ביותר להתפתחותו הרגשית של הילד.
3. יש להשתדל ליצור אצל הילד רצף של הצלחות. רצף של הצלחות מחזק דימוי עצמי.
4. מחזקים את הילד בתחומים שהוא אוהב, נהנה וטוב בהם – (שירה, נגינה, ספורט,
מחשבים,אמנות, ציור או כל דבר אחר). ילד שמרגיש שהוא טוב במשהו יכול לגייס את
הכוחות לנסות דברים אחרים. ילד שמרגיש שהוא לא מצליח בשום דבר מתייאש
ומסתובב עם דימוי עצמי נמוך.
5. מעודדים על הדרך, על המאמץ, על הניסיון, ולאו דווקא על התוצאה (שלא תמיד תלויה
בנו וביכולות שלנו).
6. מתייחסים לכישלונות כהתנסות ולימוד וכחלק בלתי נפרד מהחיים:
רק מי שלא מנסה, לא טועה...
7. ואחרון חביב: משתדלים לראות ולהדגיש את החיובי אצל הילד, לחזק אצלו
את התחומים בהם הוא מצליח, תוך שיפור תחומים שבהם הוא פחות מוצלח.
כך נגדל ילד עם דימוי עצמי בריא.....
....ומה עם הדימוי העצמי שלנו...??
|
